יצירת קשר       לוח הופעות ושיעורים       תלמידים כותבים       מופעים והצגות       אודות מיכל ישראלסתם    רוצים גם אתם לשלוח תגובה? לחצו כאן וצרו קשר. לפניכם מקבץ תגובות תלמידים: שלום אנחנו ליקי ורום בנות 15 ממושב עין ורד בכתה ג התחלנו ללמוד עם מיכל סטפס ווכיום אנחנו רוקדות 6 שנים. באנו לכל המופעים של הלהקה מירושלים ואפילו הופענו איתם פעם אחת. בחופש הגדול מיכל הציעה לנו להצטרף אלייה וללהקת סינקופה לפסטיבל הסטפס הבינלאומי בפינלנד הטיול היה מדהים הכרנו מאסטרים ואנשים פשוט מדהימים התחברנו איתם ולקחנו איתנו עוד משהו להמשך החיים. הטיול רק חיזק את האהבה שלנו לסטפס את הרצון ללמוד להמשיך ולהתקדם. הילדים בלהקה היו מאוד נחמדים קיבלו אותנו מאוד יפה ונתנו להרגיש ממש שייכות אליהם. אילנה ומיכל שליוו היו ממש כמו אימהות שלנו נתנו לנו הרגשה חמה צחקנו איתם נהנו ועברנו איתם חוייה שלא נשכח לעולם!! כיום אנחנו ממשיכות לרקוד סטפס עם מיכל ומקוות להמשיך לרקוד תמיד... מקוות לעוד טיולים וחוויות מדהימות כמו שעברנו.. ליקי ורום קוראים לי מעיין ואני בת 11.מאז שהייתי בכיתה ג' ראיתי סרטי שירלי טמפל. אהבתי את המשחק שלה אבל במיוחד אהבתי את הריקוד שלה. אמרתי לאמא שלי שסטפס זה מה שאני רוצה ללמוד - חיפשנו ולא מצאנו ואז כשסוף סוף מצאנו והתחלתי לרקוד אמא שלי אמרה לי שזה סתם רעש, אך אני המשכתי לרקוד, עכשיו גם היא מנסה את הצעדים שאני לומדת... סטפס זה דבר ממש משחרר, מסטפס לומדים קצב חדש ואי אפשר להפסיק עם זה. אני יארא בת 15 ורוקדת בלהקת "סינקופה" כבר 5 שנים. הגעתי מבלי לדעת אפילו במה מדובר. לא ידעתי מה זה סטפס או למה זה דומה. אמו של הדוד שלי אמרה לי לבוא לסטודיו ולראות כל מיני סוגים של ריקוד ואני פשוט התאהבתי בקצב והאנרגיה של הסטפס. מיד ידעתי שזה הריקוד שאני רוצה ללמוד כי יש בו גם קצב, גם טכניקה מודרנית וזה מפזר מין אנרגיה מדהימה מסביב. בהתחלה היה קצת קשה להתרגל לקבוצה ולחזרות אבל בסוף הכל הסתדר! הדבר שאני הכי אוהבת בסטפס (חוץ מללמוד ריקודים חדשים) זאת ההרגשה שבתוכי כשאני על הבמה וכולם מוחאים כפיים. זה גורם לי לחשוב על כל המאמץ והחזרות והעבודה שהשקענו וכמה זה שווה את זה! היה ממש מרגש לראות את החיוכים על פניהם של הילדים במופע האחרון ביקום. הריקוד הזה הוא שפה בשבילי - שפה שמשמחת ומפזרת המווון אהבה! אלינור בת 14 - בהתחלה התחלתי ללמוד פלמנקו כמה שיעורים ובסוף לא הסתדר ולא יכולתי להגיע לשיעורים.אחרי כמה ימים נעה כנראה מצאה את השיעור סטפס ושתינו הגענו לשיעור ניסיון. אהבתי את הסטפס בגלל המורה ובגלל הצלילים ובגלל שהשיעורים היו מענינים ולא משעממים. אני בת 14 ומתחילה את השנה הרביעית. במשך השנים לא יכולתי לשבת בשקט - הרגליים כל הזמן זזו. אני מאד אוהבת את הלהקה ואת ההופעות. אני רוקדת סטפס ואמשיך לרקוד סטפס כל הזמן! כשהייתי בכיתה ג' ראיתי את אחותי רוקדת, כל שיעור ביקשתי מהמורים שלה להשתתף (למרות שהייתי קטנה), אני נסיתי והם אמרו שיש לי כשרון "ענק" ושאני צריכה להמשיך עם זה!! מאד אהבתי את זה! ראיתי מלא סרטים והופעות ומזה הגעתי ואני אוהבת מאד את הקצב ומתכוונת לבנות עתיד בסטפס ושירה. בכל יום כל שעה אני מתקתקת את הרגליים מתחת לשולחן, בכיתה, בכל מקום! (ודרך אגב בכיתה המורות משתגעות מהרעש...) ענבר, כיתה ו'. תום בן 13 - כשאחותי הייתה בת 9 היא התחילה ללמוד סטפס - באחד השיעורים שלה צפיתי בצעדים - מאד התלהבתי וגם אני התחלתי לקחת שיעורי סטפס. הייתי בן 6 וכיום אני בן 13 ואני חושב שעם כל השנים שרקדתי סטפס זה משהו נהדר שמושך אותך לעולם שונה. תמיד כשאני הולך ברחוב אני תמיד רוקד סטפס - זה משהו כשאשר מתחילים אתו אי אפשר לעזוב אותו. אני אמשיך עם הסטפס שוב שוב. מיכל היא מורה נהדרת ורקדנית מעולה ותמיד עם אנרגיות חיוביות ותמיד עם הרצון לרקוד. טסנו עם להקת "סינקופה" לפינלנד והופענו שם וזו ממש חוויה נהדרת. נעה בת 14.5 - הייתי באנגליה ושם רקדתי חצי שנה סטפס. מאד אהבתי לרקוד סטפס ולכן כשחזרתי לארץ רציתי להמשיך. אמא שלי חיפשה ומצאה ומאז אני פה רוקדת ומופיעה. קוראים לי אמיר ואני רוקד סטפס כבר שלוש שנים בעקבות מודעה בעיתון על להקת "סינקופה". ראיתי את הסרט "שיר אשיר בגשם", "התאהבתי" בסטפס ומאז התחלתי לרקוד. קוראים לי עדי ואני רוקדת כבר 5 שנים בלהקת "סינקופה". הייתי בת 11 כשהתחלתי לרקוד, והכל בעצם קרה בעקבות אחותי, הטלוויזיה ולונדון. בגיל 9 ראיתי המון טלוויזיה וסרטים בין השאר "שיר אשיר בגשם". מאד התלהבתי והחלטתי שאחרי הרבה שנים של מחול מודרני וג'אז להתחיל לרקוד סטפס. זה היה סגנון חדש בשבילי אבל מאד קצבי, תנועתי ושמח, בדיוק מה שאני צריכה. אחותי יזמה את הרעיון והתחלנו לחפש בעיתונים, ואכן מצאנו ועד היום אני מתמידה ואוהבת, כל שיעור מלהיב יותר מהשני. לגור בלונדון כמה שנים, עם הרבה טלוויזיה וסרטיםוגם לראות סטפס בהופעה היה ריגוש גדול בשבילי, ואז זו הייתה ההחלטה הסופית, אמרתי לעצמי זה הסגנון החדש! לפני 3 חודשים נסענו כל הלהקה לפינלנד, עברנו חוויות שאי אפשר לתאר ולחשוב שבאמת היינו שם. הקורסים עם המאסטרים העלו את רמת הידע שלי בצעדים ובכלל, בקיצור חוויה! קוראים לי אייל, אני בן 13. הגעתי לסטפס בעקבות צפייה בסרט "שיר אשיר בגשם" עם ג'ין קלי. חשבתי לנסות, נהנתי והמשכתי עד היום במשך 3 שנים. נעה בת 11.5 - בתחילת כיתה ה' מאד רציתי לרקוד ואמא שלי מצאה את ה"סטפס" ובאתי שיעור ראשון ונורא נהנתי וחזרתי לשאר השיעורים ופשוט אהבתי את הריקודים ואת הצעדים. אני כבר בשנה השנייה שלי. אני מאד אהבתי את ההופעה שלו בתיאטרון ירושלים ואת ההופעה שלנו בטלוויזיה בתכנית "זאפ". ראיתי גם את סרט "שיר אשיר בגשם" ומאד אהבתי אותו. תמר בת 15 - אני הגעתי לסטפס במקרה. כשהייתי בת 9 וגרתי בארה"ב, הלכתי ללמוד בלט כמו כל הילדות הקטנות. בחוג הזה היה פעם בשבוע שעור בלט ופעם בשבוע שיעור סטפס. החלטתי ללכת לשיעורי הסטפס כי הייתי סקרנית לראות מה זה. אהבתי את הסטפס כל כך שהעדפתי את התחום הכיפי, המשוחרר הזה שבריקוד כל אחד יכול להשאיר את חותמו האישי, מאשר הבלט. כשחזרתי לארץ אבא שלי מצא מודעה בעיתון על מקום שלומדים סטפס בירושלים. השאר היסטוריה! היום, שאני בת 15 אני לומדת סטפס כבר שנים, ונהנת מכל רגע. בקיץ אפילו נסענו לפסטיבל הסטפס הבינלאומי בפינלנד, פגשנו אנשים מקסימים וחווינו חוויות מדהימות ובלתי נשכחות של פעם בחיים! הדס בת 12 - קוראים לי הדס ואני רוקדת סטפס שנה שנייה. מאז ומתמיד אהבתי לרקוע עם הרגליים. יום אחד אמא שלי לקחה אותי להופעה "אליסה בארץ הסטפס" ומאד נהנתי ממנה. באתי לסטודיו לשיעור ניסיון ולא היו לי נעליים. התבאסתי ובאתי שוב לנסות אחרי שנה. מאז אני בסטפס... שמי הדסה ואני הגעתי לחוג סטפס לאחר שראיתי את המופע "רקיעה" של להקת "סינקופה". זה גרם לי לאהוב את הסטפס ועוד לפני כן ראיתי את הסרט "שיר אשיר בגשם".בקיצור, ממש אהבתי את הסטפס! רוצים גם אתם לשלוח תגובה? לחצו כאן וצרו קשר. מיכל ישראלסתם, טלפון: 052-2590109